ארה”ב סוערת כרגע סביב נאום שנשא המועמד הדמוקרטי ברק אובאמה בפני ראשי אוניברסיטת המפטון. הדיון שם, כרגיל, נסוב סביב דברים לא חשובים – התקשורת פמפמה את השימוש של אובאמה במילה “מהומות” וטענה שהוא מזהיר מפני חזרה של הכאוס ששרר בלוס-אנג’לס בזמן מהומות השחורים ב-1992 (הוא לא טען דבר כזה). אבל ב-CNN התפרסם ציטוט מתוך הטקסט המלא של הנאום (שווה לקרוא הכל, אגב), שנראה לי ראוי לתרגום, לא רק לעברית, אלא גם למציאות הישראלית. מדהים איך שבארה”ב, מדינה שאין לה בכלל שמאל כלכלי, אחד המועמדים הראשיים מעז להציג חזון סוציאל-דמוקרטי מובהק כל כך, ברור כל כך, חד כל כך. העבודה בישראל, לעומת אובאמה, לא מעיזה להגיד את הדברים הללו.
המהומות השקטות הללו, שמתרחשות מדי יום, נולדות מאותו מקור ממנו הגיעו השריפות וההרס והשוטרים העטויים ציוד לפיזור הפגנות והמוות. הן קורות כאשר משתלטת תחושת הניתוק והתקווה מתפוגגת. הייאוש אוחז במושכות וצעירים בכל רחבי המדינה רואים את העולם כפי שהוא ומאמינים שהדברים לעולם לא ישתנו לטובה. אתה אומר לעצמך, בית הספר שלי תמיד יהיה סוג ב’. אתה אומר לעצמך, לעולם לא תהיה לי עבודה טובה שאוכל להצטיין בה. אתה אומר לעצמך, לעולם לא אוכל להרשות לעצמי מקום שאוכל להתגאות בו ולקרוא לו ביתי. הייאוש הזה מחלחל בשקט והופך לבלתי-אפשרית את בנייתן של קהילות ושכונות חזקות. ואז יום אחד ועדת החקירה מחליטה שלא צריך להסיק מסקנות אישיות נגד אף אחד – או שקסאמים מתחילים ליפול על שדרות, והייאוש הזה מתגלה לעיני כל העולם.
(הערת המתרגם: בשורה האחרונה חסרה חתיכה מהתרגום. אובאמה מתייחס להכרעת המושבעים במשפט של השוטרים שהיכו את רודני קינג למוות – הם זוכו מכל אשמה. ועדת אור, כמו גם חקירת מח”ש בעקבות מהומות אוקטובר 2000 שהסתיימה בלא כלום, נראות לי הדוגמאות הקרובות ביותר למשפט של רוצחי רודני קינג).
עשו עם זה מה שתרצו.
תגובה אחת על “ברק (לא אהוד, אובאמה) מציג: המציאות”
לא התעמקתי בבחירות בארה”ב יותר מדיי אבל ממה שכן יצא לי לראות אובמה נראה כמו המועמד שהייתי רוצה שיבחר. הילרי עושה רושם של מזוייפת ומניפולטיבית. עושה רושם שהגישה שלה מאוד קונסרבטיבית. לא יודע מה זה אבל משהו אצלה דוחה אותי.