עוד פעם הווב-טו-או הזה?

עידן מאנקדוטות התבקש על ידי הבוסים שלו להכין מצגת שמסבירה מה זה ווב 2.0 עבור ההנהלה. כראוי לנושא כה סבוך, הוא הכין מצגת בת 736 שקפים שנפסלה מיד. אז הסבירו לו את האמת הדילברטית המרה: הוא צריך להסביר מה זה ווב 2.0 במצגת בת שקופית אחת בלבד. בצר לו, הוא החליט לנצל את אותו הכלי שהוא צריך להסביר כדי למצוא הסבר מספיק ממצה במגבלות הקיימות, אז הוא פרסם הזמנה פתוחה לפרוייקט שיתופי – הוא פתח וויקי בן עמוד אחד כדי ליצור את ההגדרה האולטימטיבית של ווב 2.0.

גם אני נכנסתי ועשיתי כמה שינויים, אבל מכיוון שבמקום לסייע פגעתי במאמצים, כי הוספתי קרוב למאה מילים שכנראה ימחקו בשלב זה או אחר, אני גם אכתוב פה מה אני חושב הוא המאפיין היחודי והחשוב ביותר של הווב-שתיים-אפס הזה.

כשחושבים ווב 2.0, חושבים על “תוכן משתמשים”, אבל האמת היא שתוכן משתמשים הוא לא באמת החלק החשוב. האינטרנט מראשיתו היה בעיקר תוכן משתמשים – עד שהגורמים המסחריים השתלטו על כל חלקה טובה. מה שהכי חשוב בווב 2.0, לדעתי, הוא הקישוריות הנושאים הצומחת מתוך ים התגיות והקישורים שיוצר תוכן המשתמשים הזה. אחת הדוגמאות הטובות זה התגים והקישורים הבלתי נגמרים של הבלוגוספירה – בלוגים לא היו מה שהם אם לא היינו מקשרים אחד לשני בכזו אובססיביות.

אחת הדוגמאות של ווב 2.0 שהוספתי למצגת ולדעתי היא יחודית לעומת המקרים האחרים, זה אמאזון – אמאזון הוא אתר “מסורתי” יותר שהצליח לשלב תוכן משתמשים לתוכו בצורה מבריקה כך שהוא מקדם את האינטרס הכלכלי של האתר (ואת האינטרס של המשתמשים עצמם, שיכולים למצוא ספרים שלא היו נתקלים בהם אחרת) – באמצעות ניתור הקניות של אנשים ויצירת תוכן כמו ביקורות ורשימות, אמאזון מנצלים את היתרון האמיתי שלהם – שטח המדף האינסופי שלהם, כדי ליצור יש מאין את ה”זנב הארוך” המדובר, וכדי להפוך ספרים שוליים להצלחות בין לילה בגלל קישור מעניין שנוצר בין ספר פופולרי לספר מוצלח שלא זכה להכרה.

בגלל זה גם הוספתי את דלישיוס ודיגג למצגת.

בלי קשר, לא יכולתי שלא להוסיף קצת על וויקי – ולו משום שכל הפרוייקט מתבסס על הרעיון הדי חדש הזה שהיה ממבשרי הווב 2.0.

אם יש לכם הערות, אפשר לכתוב פה, או שאפשר ללכת לפרוייקט של עידן ולתקן מה שדורש תיקון לדעתכם.