כן, כשראיתי את זה חשבתי עליך. אאל”ט אתה זה שחזית שהמלחמה הזאת תפסיק עם אסון הומניטרי. זה האסון, או שצריך יותר גדול?
המלחמה הזאת, זה קצת כמו להתנדנד על כיסא.
אני אמרתי שככה זה יגמר, ואני אמרתי שזו הדרך הגרועה ביותר לגמור את המבצע, מבחינה אסטרטגית (בלי לדבר על העניין המוסרי). אני גם אמרתי שאני חושש שהממשלה מתכננת להמשיך בפעולה גם אחרי ארועים כאלה, על כל המשמעויות הכרוכות בכך:
“אין דבר גרוע יותר שישראל יכולה לעשות עכשיו, מבחינה אסטרטגית[1] מאשר לסגת בגלל לחץ בינלאומי בעקבות “תאונה” שכזו. המשמעות של כניסה של כוח רגלי לתוך עזה היא אחת: שישראל מוכנה להמשיך במבצע הזה גם אחרי שכל שביב של הסכמה בינלאומית נעלם לחלוטין. שישראל מוכנה להפוך לשרץ מוקצה בקהילה הבינלאומית, ובלבד שתסיים את המבצע כפי שתוכנן – וכיום, ממש לא ברור לי מה המטרות של המבצע, ואם הן מה שאני חושב שהן, אני די בטוח שהן לחלוטין לא ריאליות בלי כמה פשעים נאים נגד האנושות.”
תגיד, דובי, בלי שום קשר לכלום – שמת לב שעננת התגיות שלך כאן משמאל נראית כמו סליל של DNA?
[…] חזה מראש שכך תיגמר המלחמה. אני אצטט אתו. יש תחושה שהוא יודע איך הדברים האלה עובדים: אין דבר גרוע יותר שישראל יכולה לעשות עכשיו, מבחינה […]
דובי, הפתעת אותי לרעה.
ראיתי בפוסט קודם, שבו ניתחת את מה שאומרים שמאלני האוטומט על המבצע שאתה בוחן את הדברים בצורה רציונלית ושקולה כראוי למי שמדע המדינה הוא עיסוקו.
אבל כאן אתה מעט נחפז.
ראשית, אתה קורא למי שירה על בית הספר שממנו ירו פצמ”רים על חיילים (בדרג כזה או אחר) “מטומטם”. ובכן – אותו מטומטם חסך חיי חיילים, היות והיום מתברר שהחמאס ירה משם פצמ”רים, שאכן גורמים לנו את מירב הנזק. אז התוצאה לא מועילה מדינית (בלשון המעטה), אבל יעילה צבאית. ואני (וכנראה גם אותו מטומטם) כבר לא מוכן שחייל יהרג כדי לא לפגוע באזרחים שחמאס מסכן ביודעין. השיקול המדיני הוא לא השיקול היחיד.
שנית, אתה מניח שהתוצאה העגומה האחת הזאת תסיים את המבצע. לא ברור לי למה. מדינות אחרות פוגעות באזרחים כל הזמן ודבר לא קורה. הסיבה שאצלנו דברים כאלה עצרו מבצעים עד היום היא פשוטה – גם אנחנו התייחסנו לזה כחטא כבד שאסור שיישנה. העולם שומע ומפעיל לחץ, אנחנו משלבים הססנות, טיפשות, וצער ועוצרים.
לדעתי אם הממשלה תפגין את ההתנהגות הראויה – הבעת צער על כך שהחמאס יורה בצורה צינית מתוך מחסה של אזרחים והטלת האחריות לתוצאה עליו, האירוע הזה יהיה רק עוד אחת מתוצאות הלוואי המאוד מאוד מאוד קשות ללחימה בארגון טרור בשטח בנוי אזרחי. אני לא רואה הכרחיות במסקנה שלך שהנה, עכשיו המבצע יסתיים בקול ענות חלושה תוך קיפול הזנב. אני חושב שיש יותר מדרך מדינית/הסברתית אחת אפילו להציג את האירוע הזה כסיבה להמשיך במבצע.
אל תבין מכל זה שאני אדיש לפגיעה באזרחים. אני גם לא רוצה להפציץ את עזה כמו הרוסים את גרוזני. אבל צריך לשים סוף לתחושת החמאס/חיזבאללה/איראן/סוריה שיש פה נקודת חולשה של ישראל שאפשר לבנות עליה, קרי – ישראל לא מסוגלת להלחם בארגון טרור שמתחבא בין אזרחים.
בכלל, מטרת המבצע הזה (לדעתי כמובן) צריכה להיות הפיכת חמאס לתקדים. הדגמה לכל מאן דבעי של שינוי הדוקטרינה של ישראל: מעכשיו, ירי טילים על ישראל יגמר בהרס מוחלט של היורים. גם במחיר של פגיעה באזרחים, גם במחיר של אובדן חיילים, גם במחיר הכנסת מליון איש למקלטים. המבצע הזה צריך להוכיח שבניית איום רקטי על ישראל הוא אסטרטגיה שנגמרת בהרס מוחלט של מי שמאמץ אותה. לתודעה כזאת אצל האויב קוראים הרתעה.
לדעתי מי שלא מוכן לחיות עם התפיסה הזאת יכול לארוז את חפציו וללכת מכאן. כללי המשחק השתנו, ולא על ידינו.
6 תגובות על “הצפוי לגמרי בעוד 3…2…1”
כן, כשראיתי את זה חשבתי עליך. אאל”ט אתה זה שחזית שהמלחמה הזאת תפסיק עם אסון הומניטרי. זה האסון, או שצריך יותר גדול?
המלחמה הזאת, זה קצת כמו להתנדנד על כיסא.
אני אמרתי שככה זה יגמר, ואני אמרתי שזו הדרך הגרועה ביותר לגמור את המבצע, מבחינה אסטרטגית (בלי לדבר על העניין המוסרי). אני גם אמרתי שאני חושש שהממשלה מתכננת להמשיך בפעולה גם אחרי ארועים כאלה, על כל המשמעויות הכרוכות בכך:
“אין דבר גרוע יותר שישראל יכולה לעשות עכשיו, מבחינה אסטרטגית[1] מאשר לסגת בגלל לחץ בינלאומי בעקבות “תאונה” שכזו. המשמעות של כניסה של כוח רגלי לתוך עזה היא אחת: שישראל מוכנה להמשיך במבצע הזה גם אחרי שכל שביב של הסכמה בינלאומית נעלם לחלוטין. שישראל מוכנה להפוך לשרץ מוקצה בקהילה הבינלאומית, ובלבד שתסיים את המבצע כפי שתוכנן – וכיום, ממש לא ברור לי מה המטרות של המבצע, ואם הן מה שאני חושב שהן, אני די בטוח שהן לחלוטין לא ריאליות בלי כמה פשעים נאים נגד האנושות.”
תגיד, דובי, בלי שום קשר לכלום – שמת לב שעננת התגיות שלך כאן משמאל נראית כמו סליל של DNA?
[…] חזה מראש שכך תיגמר המלחמה. אני אצטט אתו. יש תחושה שהוא יודע איך הדברים האלה עובדים: אין דבר גרוע יותר שישראל יכולה לעשות עכשיו, מבחינה […]
דובי, הפתעת אותי לרעה.
ראיתי בפוסט קודם, שבו ניתחת את מה שאומרים שמאלני האוטומט על המבצע שאתה בוחן את הדברים בצורה רציונלית ושקולה כראוי למי שמדע המדינה הוא עיסוקו.
אבל כאן אתה מעט נחפז.
ראשית, אתה קורא למי שירה על בית הספר שממנו ירו פצמ”רים על חיילים (בדרג כזה או אחר) “מטומטם”. ובכן – אותו מטומטם חסך חיי חיילים, היות והיום מתברר שהחמאס ירה משם פצמ”רים, שאכן גורמים לנו את מירב הנזק. אז התוצאה לא מועילה מדינית (בלשון המעטה), אבל יעילה צבאית. ואני (וכנראה גם אותו מטומטם) כבר לא מוכן שחייל יהרג כדי לא לפגוע באזרחים שחמאס מסכן ביודעין. השיקול המדיני הוא לא השיקול היחיד.
שנית, אתה מניח שהתוצאה העגומה האחת הזאת תסיים את המבצע. לא ברור לי למה. מדינות אחרות פוגעות באזרחים כל הזמן ודבר לא קורה. הסיבה שאצלנו דברים כאלה עצרו מבצעים עד היום היא פשוטה – גם אנחנו התייחסנו לזה כחטא כבד שאסור שיישנה. העולם שומע ומפעיל לחץ, אנחנו משלבים הססנות, טיפשות, וצער ועוצרים.
לדעתי אם הממשלה תפגין את ההתנהגות הראויה – הבעת צער על כך שהחמאס יורה בצורה צינית מתוך מחסה של אזרחים והטלת האחריות לתוצאה עליו, האירוע הזה יהיה רק עוד אחת מתוצאות הלוואי המאוד מאוד מאוד קשות ללחימה בארגון טרור בשטח בנוי אזרחי. אני לא רואה הכרחיות במסקנה שלך שהנה, עכשיו המבצע יסתיים בקול ענות חלושה תוך קיפול הזנב. אני חושב שיש יותר מדרך מדינית/הסברתית אחת אפילו להציג את האירוע הזה כסיבה להמשיך במבצע.
אל תבין מכל זה שאני אדיש לפגיעה באזרחים. אני גם לא רוצה להפציץ את עזה כמו הרוסים את גרוזני. אבל צריך לשים סוף לתחושת החמאס/חיזבאללה/איראן/סוריה שיש פה נקודת חולשה של ישראל שאפשר לבנות עליה, קרי – ישראל לא מסוגלת להלחם בארגון טרור שמתחבא בין אזרחים.
בכלל, מטרת המבצע הזה (לדעתי כמובן) צריכה להיות הפיכת חמאס לתקדים. הדגמה לכל מאן דבעי של שינוי הדוקטרינה של ישראל: מעכשיו, ירי טילים על ישראל יגמר בהרס מוחלט של היורים. גם במחיר של פגיעה באזרחים, גם במחיר של אובדן חיילים, גם במחיר הכנסת מליון איש למקלטים. המבצע הזה צריך להוכיח שבניית איום רקטי על ישראל הוא אסטרטגיה שנגמרת בהרס מוחלט של מי שמאמץ אותה. לתודעה כזאת אצל האויב קוראים הרתעה.
לדעתי מי שלא מוכן לחיות עם התפיסה הזאת יכול לארוז את חפציו וללכת מכאן. כללי המשחק השתנו, ולא על ידינו.
10 days and counting