קצת הפוגה, עם סיפור קטן ששכחתי לספר עליו כשקרה, לפני מספר חודשים.
זמן קצר אחרי שהגענו לכאן קנינו קומקום חשמלי. לא משהו מיוחד – למעשה, אחד הזולים שהיו בחנות. אי אפשר להגיד שהיינו מרוצים ממנו להפליא – הוא עשוי ניירוסטה פרט לידית הפלסטיק, והמשמעות היא שאחרי שמרתיחים בו מים, קל מאוד להכוות ממנו. אבל קנינו אותו כבר, אז התרגלנו. בשלב כלשהו שמנו לב שהמים שנטו להתרכז סביבו כל הזמן לא מגיעים מהכיור או ממתקן הייבוש, אלא ממנו עצמו. הקומקום דולף. זה לקח לנו כמה חודשים לקלוט, ואני כבר אמרתי שאין טעם לנסות ללכת לחנות, מה גם שאפילו קבלה לא הייתה לנו. חודשים חלפו, ואשתי הציקה מדי פעם ואני אמרתי שאין סיכוי. אבל לפני כמה חודשים היא החליטה לא להקשיב לי יותר, ולקחה את הקומקום לחנות. היא הלכה לדוכן של שירות הלקוחות והסבירה להם יפה שקנינו אצלם את הקומקום לפני כשנה, ואין לנו קבלה, אבל הוא דולף. הם לא התווכחו בכלל – פשוט הלכו והביאו קומקום חדש מהמדף, ונתנו אותו לאשתי במקום הישן.
וזהו.
בסוף סיפורים כאלה נהוג לציין שזוהי תודעת שירות, והלוואי שהיה כך בארץ. אבל אתם כבר יודעים את זה, אז אין צורך שאחזור על הקלישאה.
2 תגובות על “החלפות”
לפני שבועיים קניתי לחם, וכשפתחתי גיליתי עובש.
בניגוד לעצתה של אשתי (האוסטרלית) שטענה שאין סיכוי שבעולם, הלכתי לחנות שלשום, ובלי קבלה, ובהסתמך על הצהרתי שהיה עובש כשקניתי, ישר החליפו.
ואני לא חושב שזו “תודעת שירות”. זה אמון בסיסי באדם מולך, שבאוסטרליה ובקנדה מסתבר כאסטרטגיה טובה ובארץ, יש להניח, יהיה אסטרטגיה גרועה.
זוהי תודעת שירות, והלוואי שהיה כך בארץ…