דובי קננגיסר – לא מעודכן ולא במקרה

עשרה מיליארד דפים ואין מה לראות באינטרנט

כבר די הרבה שנים זה אופנתי להתלונן על כך שיש לנו 300 ערוצים בטלוויזיה, אבל אין שום דבר לראות. בזמן האחרון אני מגלה שזה נכון גם לגבי האינטרנט. אני גומר את סבב הבלוגים והאתרים החביבים עלי – ברסס ובלעדיו – בפחות משעה. עוד קצת בשביל דוא”ל. משם והלאה אני פשוט בוהה במסך, מחפש בחוסר אונים אחר משהו שיסיח את דעתי מהדברים היותר חשובים שיש לי לעשות. ואין כלום. מרגיש כאילו רבים מהבלוגים שאני עוקב אחריהם צמצמו משמעותית את מספר הרשומות המתפרסמות בהם, ואפילו מספר הרשומות המומלצות בפיד העבריים של שרון ירד פלאים בזמן האחרון. אני לא מוצא שום דבר חדש ומעניין לעקוב אחריו כדי למלא את החלל.

אני לא מבקש המלצות על בלוגים מעניינים. פשוט קראתי את הפוסט הזה של דורה, בו היא מספרת בין השאר כמה האינטרנט אוכל לה את החיים ואת כל הזמן, ואני פשוט לא מבין מה היא עושה כל כך הרבה זמן פה במקום הזה? אני רק רוצה לדעת אם זה משהו בי, איזו עייפות כללית מהמדיום התובעני הזה, או שגם אחרים חווים את הריקנות הפתאומית הזאת, את התחושה שיש עשרה מליארד דפים ואין מה לראות.

דובי

, ,

12 תגובות על “עשרה מיליארד דפים ואין מה לראות באינטרנט”

  1. כשאין שום דבר מעניין לקרוא,
    אז קוראים דברים לא מעניינים.
    הזמן, איכשהו, עדיין עובר.

    והתוסף הזה שלך למטה ממש, אבל *ממש* לא מעודכן.

    הפוסט האחרון בבלוג של אבנר קשתן: בשולי החדשות

  2. לא חושבת שזה רק אתה [אני רק תוהה אם להיות מרוצה מזה (כי כדאי שאני אבלה פחות מול המחשב ויותר מול ספרי הלימוד) או להתבעס מזה (כי אני מחפשת סיבות להתחמק מספרי הלימוד)]

  4. מממ
    זה שילוב של כמה דברים לדעתי:
    חשק – כשאין משהו מיוחד, טלויזיה/מחשב/וכו’ הופכים להיות עניין של חשק. אתה פותח את הטלויזיה כי יש לך חשק. אולי אין לך חשק לאינטרנט כרגע?
    אירועים חשובים – יש תקופות שאני מקבל 4 עמודים של ג’ימייל בשבוע ויש תקופות שזה עמוד אחד. הבלוגים והאתרים שאנחנו עוקבים אחריהם ומעדכנים מתעדכנים בעיקר בתקופות מסויימות. למשל בתקופה של הבחירות האזוריות והכלליות בישראל.

    חוץ מזה בעניין קיום חומר מעניין – אני דווקא חולק עליך. אני מודה שגם אני לפעמים לא מוצא מה לעשות. אבל זה לא בגלל שיש גבול.
    אם אתה מחפש עוד דברים לעשות, יש כמה דברים שאני מכיר. בלוגים אגב, הם במקרה שלי דבר שאני לא מגלה כשאני מחפש אלא רק תוך כדי. כלומר, מבלוג אחד אני מגיע לשני. אני לא מחפש בלוג מעניין לקרוא אף פעם.

    בכל אופן דברים לעשות:
    Stumble Upon בויקיפדיה – גאוני! יש המון ערכים מעניינים.
    לעבור על DIGG – דיונים מעניינים, במיוחד כשיש ידיעה על ישראל.
    Daily Show – יש לי הרגשה שאתה כבר רואה את זה אבל אם לא, אז אפשר להתעדכן על החדשות בארה”ב.
    Southpark – כל העונות. גם אם כבר ראינו הכל, אפשר לראות פרקים רנדומלים.
    Simpsons – כל העונות וכל הפרקים. אין מצב שראית הכל.
    סדרות טלויזיה בEZTV כמו שפזית ציינה.
    זמן מצויין להיכנס לאנימה :P
    (הפוסט מהבלוג שלי דווקא כן מעודכן פה)

    הפוסט האחרון בבלוג של ירדן: אופוזיציליזם

  5. אם ממש משעמם לך, לך תרחיב, תעדכן ותוסיף ערכים בנושאי מדע המדינה בוויקיפדיה. אם תעשה את זה כמו שצריך גם תלמד המון בדרך.

  6. זה קצת כמו זה שהלהקות האהובות עליך כבר לא כל כך עושות מוזיקה, אני חושב.
    זאת אומרת לבלוגים יש תוחלת חיים, הבלוגרול שלנו מתקבע פחות או יותר בזמן שבו אנחנו מגלים את התחום והופכים לפעילים בו. אחר כך בלוג צריך להיות בולט במיוחד כדי שיצליח לחדור לבלוגרול שלך, אבל הבלוגים שהיו שם כשכבר התחלת עוברים את זמן מחצית החיים שלהם, רבים מהם מתים, אחרים בתהליך גוויעה איטי שגורם לקצב העדכונים שלהם לרדת, אבל אתה חי בתחושה השקרית שהבלוגים החדשים שאין לך כוח להתחבר אליהם הם זבל, ממש כמו שכל הילדים האלה שעושים היום מוזיקה לא מתקרבים לקרסוליים של הלהקות האהובות עליך מפעם.

    הפוסט האחרון בבלוג של שחר: אין מחיר לחופש? (ימי חופשה כסוללות משומשות)

  7. @שחר: הערת אוף טופיק – אני לא אשכח טור מעולה של רענן שקד, שתיאר את התופעה הזו – שהלהקות שהכרת כשהיית בן 14-18 הן הלהקות שתמיד תעריץ, וכל מי שהתחיל אחר כך הוא זבל – ואז הראה שלגבי העשור האחרון*, ההרגשה הזו נכונה – אין שום דבר טוב שאפשר להתחבר אליו בעשור הזה במוזיקה.

    * למישהו יש שם נורמלי לעשור הראשון של המאה ה-21?

  12. 3 דרכים מיותרות לשרוף חצי יום באינטרנט:
    tvtropes
    encyclopediadramatica
    RaceFail 09

    או שאולי עדיף שתיגש לחנות הספרים / אתר ההורדות החביבים עליך ותקרא כבר Watchmen

    הפוסט האחרון בבלוג של דותן דימט: Ultraviolet: The RPG