-
אז מה אתה חושב על..?
תזכורת: יש לכם עוד ארבעה ימים לתמוך בקמפיין שלי באמצעות תרומה באתר מימונה. אם אתם חושבים שטוב שאני אהיה בכנסת, אודה לכם אם תתרמו סכום כשלהו, קטן ככל שיהיה, תביעו את תמיכתכם בי, ותסייעו לי לקדם את ההתמודדות שלי. — הערה: הרשומה הזו עברה לעמוד קבוע תחת הכותרת “מצע“. שם גם יתווספו עדכונים אם יהיו. […]
-
חיבור וחיסור
בסתיו 1969 מפלגת העבודה (או ליתר דיוק, המערך הראשון, שכלל את מפא”י ואחדות העבודה) התאחדה למערך השני עם רפ”י ומפ”ם. אפילו פרישתו-מחדש של דוד בן-גוריון שהקים את “הרשימה הממלכתית” לא העיבה על השמחה ועל הציפיות: לראשונה, רשימה שמונה למעלה מ-60 חברי כנסת מתמודדת בבחירות. הציפיות היו בשמיים. היו שדיברו על רוב מוחלט של 65 חברי-כנסת […]
-
לשכנע, לא רק את המשוכנעים
And these children that you spit on as they try to change their world / are immune to your consulations, they’re quite aware of what they’re going through. -David Bowie (Changes) Public deliberation reforms the uninformed, incomplete, intransitive, and unjustified pre-political preferences of the individual citizens. Political argumentation is not logic, it does not proceed […]
-
מיסים, אמון וסולידריות
לאורי כץ ((הנה אני, שמלונן תמיד על אנשים שמעוותים את שם המשפחה שלי, טעיתי באיות שם משפחה בן שתי אותיות. בוז לי.)) יש בלוג מצויין ומאתגר. על שום מה מאתגר? משום שאורי הוא אחד מאותם אלו שבפוסטים קודמים כאן כונו “ניאו-ליברלים”, אך בעוד שבדרך כלל נהוג להתייחס לאיזשהו “טיפוס אידאלי” של ניאו-ליברל וולגרי, אורי מציג […]
-
דמוקרטיה זה לא השחור החדש
טל שניידר, עיתונאית ובעלת הפלוג המצויין, כתבה פוסט על חביבת הקהילה ההומו-לסבית והטרולית הפוליטית הראשית של ישראל, חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי. מוסר ההשכל של הפוסט הוא כדלקמן: הבעיה כמובן אינה במיכאלי עצמה, אלא במפלגה שמאפשרת לאדם אחד להחזיק בידיו את הסמכות לבחור את הנציגים. בתוך ישראל ביתנו, זה משליך על כל חברי המפלגה. סגן שר […]
-
מה השתנה ביוון?
במאי נערכו בחירות ביוון מהן יצאה המערכת המפלגתית חבולה מכל הכיוונים, עם אחת משתי המפלגות הגדולות שנפלה מרוב בפרלמנט ב-2009 למקום השלישי והלא מכובד, אחרי שאיבדה שלושים אחוזים מהציבור; ועם שתי מפלגות “גדולות” שביחד בקושי אוחזות ברוב של הפרלמנט, ובלי שום אפשרות ריאלית להרכיב קואליציה יציבה, בגלל הפילוג האידאולוגי המר סביב סוגיית כלכלת הצנע. כצפוי, […]
-
מחאה אמורה לשכנע את הציבור, לא למשוך אותו
אני קורא את הפוסט הזה אחרי שסיימתי לכתוב אותו, והוא קצת מבולבל, ומאוד כועס, וטיפה מיואש. תסלחו לי מראש. — מחאות חברתיות צריכות להיות היפסטריות. לא שהמוחים צריכים להיות היפסטרים, אבל המחאות צריכות להיות היפסטריות. מחאה צריכה להסתובב בלבוש מוזר ולהגיד “הנה עקרון שאני תומכת בו, אבל בטח אף פעם לא שמעתם עליו”; או “אני […]
-
ג’ורג’ ברנרד הו? (וגם: מצוקי הזכוכית)
באמת שאני לא רוצה להפוך את הבלוג הזה לפאקט צ’קר של פוליטיקאים ופוליטיקאים בכאילו, וזה לא כאילו שמלאכתי לא נעשית בידי אחרים, אבל לא יכולתי שלא להגיב. יוסי גורביץ קישר לקטע מנאום של יאיר לפיד בפני כנסת הרבנים, ארגון בינלאומי של רבנים קונסרבטיבים. בקטעון לפיד מצטט כלאחר יד את ג’ורג’ ברנרד שאו כמי שאמר ש”אם לא […]
-
תזכורת קצרצרה: אל תאמינו לנתניהו. אף פעם.
במסיבת העיתונאים היום הכריז נתניהו שמדובר בקואליציה הרחבה ביותר בתולדות ישראל. אפשר היה לתהות אם יש משהו חיובי בקואליציה רחבה בת 94 מנדטים, אבל הרבה לפני שמגיעים לזה צריך לציין שנתניהו, כהרגלו, משקר. ((ולו, בניגוד ללפיד, לא ניתן להנות מהספק שאולי הוא סתם טועה. הוא משקר.)) בסדר עולה של מספר המנדטים בקואליציה (וגם, קרה המקרה, […]
-
למה ישראל היא לא אמריקה
אחד הפוסטים שאני נדרש אליו לעיתים קרובות הוא “שיעור גאוגרפיה“, בו מחיתי על הנטייה של דיונים רבים בישראל שנדרשים להשוואה בין-לאומית להסתפק בהשוואה לארה”ב ותו לא. אחד המקומות בו הנטייה הזו בולטת במיוחד היא שאלת שיטת המשטר. רבים מהקוראים לשינוי שיטת המשטר בישראל מבקשים להעתיק במידה כזו או אחרת את השיטה האמריקאית, וזאת כדי להשיג […]