לרומניה יש נשיא אהוב על העם, אבל שנוא על הרוב בפרלמנט (ששייך לצד השני של המפה הפוליטית). אז בלי שום סיבה נראית לעין חוץ מזה שבא להם, הפרלמנט התחיל הליך של הדחה כנגד הנשיא (שאין לי מושג איך מאייתים את השם שלו בעברית, אז תסלחו לי) – וזה, למרות שבית המשפט העליון של רומניה כבר הבהיר להם שלא נעברה שום עבירה שיכולה להצדיק הדחה. ההליך כשל משום שחסרו להם קולות בודדים(!) כדי להשיג את הרוב הדרוש של שני שליש מהפרלמנט.
אז במקום זה הם החליטו פשוט להודיע שהוא לא מסוגל למלא את תפקידו (מה נקרא נבצרות במקומותינו) ולמנות במקומו את יו”ר הפרלמנט, עד שהם יצליחו למצוא דרך אחרת להעיף אותו.
אני רואה את זה, וחושב על הכנסת שלנו שלא הצליחה (מה לא הצליחה, אפילו לא ניסתה!) להדיח נשיא שמואשם באונס וממיט חרפה על המדינה כולה. מה אני אגיד לכם… לא נעים.
4 תגובות על “ונשיא בעמך”
“ממיט חרפה”. (תודה, תוקן. דובי)
ודווקא כן ניסתה (הכנסת, להדיח), לפחות פורמלית. אבל חברי הועדה לא טרחו לבוא לדיונים, ולכן לא היה קוורום להצבעה.
לטעמי הלקח של הסיפור הזה הפוך – הוא מראה למה צריך כללים כל כך דרקוניים להדחת נשיא.
נשמע שאתה אומר את זה רק בגלל שהנשיא שהוא תיאר במקרה כן אהוב על העם. הכנסת אמורה לייצגת את דעת העם ולכן היא אמורה לפעול מתוך רצון בעם. אני חושב שהבעיה אצלהם זה שהכנסת לא מייצגת את רצון העם. אצלנו הכנסת חלשה.
אולי פשוט נשלח את קצב לרומנים?