זהירות! הפוסט כולל ספוילרים לספרים החמישי והשישי של הארי פוטר!
אתמול ניצלנו את שירותי הבייביסיטר חינם שבקרוב כבר לא יהיו לנו והלכנו להארי פוטר החדש. לידי ישבו שניים (טוב, ערסים), שלשעשועי הרב הופתעו מכל מה שהתרחש על המסך. כשקריצ’ר הופיע לרגע קט על המסך הם אמרו “אה, זה החמוד ההוא מהסרט השני”, אבל כשהחמוד החל לרטון כנגד המגעילים חצויי-הדם, הם הבינו “אה, אולי זה אחד אחר”, וזו לא הדוגמא היחידה. התנהלו גם דיונים לגבי מה יקרה בסוף הסרט, ואחד מהם הפגין ידענות כשהצהיר שדאמבלדור הולך למות.
נורא מצחיק אותי שאנשים נהנים מהסיפור, רוצים לדעת מה קורה הלאה, אבל אינם מהינים לקחת את הספרים שכבר תורגמו ופשוט לקרוא אותם במקום לחכות עוד שנה-שנתיים לסרט הבא בסדרה.
בשירותים אחרי הסרט חבורה של ילדים אחרים הפגינו תופעה דומה. “הסרט האחרון יהיה הכי יפה מכולם!” הצהיר אחד, והאחרים השיבו שהוא בכלל לא יודע מה יקרה בו. “בטח שאני יודע! הארי ימות!” הוא ענה, והם צחקו. אחד אחר אמר “לא נכון, דאמבלדור ימות!”, והם התלהבו מהאופציה. חשבתי לספיילר להם את הסרט הבא, אבל ויתרתי.
תגובה אחת על “לראות, לא לקרוא”
תמיד נראה לי שקשה להבין את הסרטים בלי לקרוא את הספרים.