ומקרר…

יש משהו סוריאליסטי משהו בלהחזיק את הילד בידיים ולרקוד ברחבי הסלון לצלילי “נעליים” של פורטיסחרוף. זה שיש קנדה בחוץ רק עשה את זה מוזר יותר.