היום הגיע הרגע. קיבלתי דוא”ל נעים אך תקיף מהחברים בגוגל: “אנחנו יודעים מה עשית בקיץ האחרון”. כלומר, אני מתכוון, “אנחנו יודעים שאתה רומז לאנשים שאתה היית שמח אם הם ילחצו על הפרסומות בבלוג שלך”. קיבלתי 72 שעות להסיר את הטקסט הבעייתי, ולפיכך אני רואה בכך כאות להסרת גוגל אדסנס מהבלוג. עם כל הכבוד ל-13 סנט בחודש שאני מרוויח מהעסק בחודשים האחרונים (בהתחלה היה יותר, בדומה לניסיון של יו”ר הקונצרן, למרות שמן הסתם סדר הגודל שונה מהותית), אני לא מוכן שמישהו יגיד לי מה אני רשאי לכתוב בבלוג שלי, חוץ, אולי, מחוקי מדינה (וגם אז כדאי שאני אסכים עם הלגיטימיות של החוק). אז ביי-ביי אדסנס. קשה להגיד שנעמת לי נורא.
גוגל זוכים לשמור את ה-30 דולר שנצברו בחשבוני ומעולם לא הועברו אלי. ראו בזה תשלום עבור כל השירותים החביבים שאתם מספקים לי.
לקוראים שלחצו על פרסומות – תודה, ואני מתנצל על כך שאני מוותר על פירות מאמציכם בקלות כזו.
תגובה אחת על “בסוף הם עלו גם עלי”
בחיי כל בכבוד.
באמת לא שווה למכור את החופש לכתוב את מה שמתחשק לך בכל כך זול.