דובי קננגיסר – לא מעודכן ולא במקרה

מזל שלנאצים לא היו מגרסות


סגן ראש העיר של אור יהודה, איש ש”ס, כמובן, ארגן איסוף של ספרי הברית החדשה שחולקו לתושבים ואז שרף אותם בהילולה גדולה (דרך). איש לא יכול להיות מופתע מכך שמעשה כזה נעשה על-ידי איש ש”ס, אבל מה שמעצבן יותר מכל הוא סוג התרעומת שעולה. לא מפריע לאנשים שחופש הדיבור של אנשים שאינם יהודים פשוט אינה קיימת בעיני תושבים ונבחרי ציבור רבים. מפריעה להם הסימבוליקה:

ד”ר אפרים זורוף, מנהל מכון ויזנטל בישראל, שמע על מדורת הספרים והסכים כי מדובר במעשה בעל אסוציאציות שלילות מתקופת השואה. “מן הראוי היה למצוא דרך הרבה יותר מכובדת והגונה להיפטר מהספרות הזו, אבל הבעיה המרכזית היא הפעילות המסיונרית עצמה”, הוא טוען. “אנחנו חייבים לכבד את כתבי הקודש של הנצרות ושל האיסלם, אבל אסור לנו לאפשר פעילות מסיונרית בקרב בני הנוער שלנו בארץ”.

(אסף ברטוב העיר על כך, ובצדק, שהיינה אמר את שאמר על שריפת ספרים “קצת” לפני שהיטלר נשם את נשמתו הראשונה).

כלומר, הבעיה היא שהאופן שבו בוצע המעשה “מזכיר משטרים חשוכים” (שם קוד לנאצים. לא היו משטרים חשוכים אחרים בהיסטוריה שלומד עם ישראל). לשם השוואה, אם, למשל, תחליט ישראל לכפות על פלסטינים לכרות בור גדול ולעמוד על גדותיו, ואז יירו בהם חיילי צה”ל – יהיה בכך משום פסול, כי זה מה שהנאצים עשו. אם, לעומת זאת, נעלה אותם על מטוסים ונזרוק אותם בלי מצנח מגובה 30,000 רגל, זה בסדר, כי את זה אף נאצי לא עשה.

הבעיה אינה בהשמדת הספרים, אתם מבינים, אלא בשריפתם. אם סגן ראש עיריית אור יהודה היה מביא מגרסה ענקית למרכז העיר וזורק פנימה את הספרים, איש לא היה מתלונן. קצת מזכיר את זה שלקח השואה של רבים וטובים הוא שאסור שיהודים יהרגו בגלל זהותם היהודית, ולא, נגיד, שהרג מאסיבי על רקע אתני/לאומי/דתי הוא רע באופן כללי.

אזרחי מדינת ישראל היקרים, ובמיוחד ד”ר אפרים זורוף הנכבד, אם אתם מתנגדים לרעיון, הדרך להלחם בו היא באמצעות רעיונות אחרים ומשכנעים יותר, לא באמצעות העלמתו, השמדתו או האיסור עליו בחוק. אם הנוער העדין שלכם אינו מסוגל להתמודד עם שכנועי הברית החדשה (ספר משמים למדי, יש להודות), אין זאת אלא הוכחה לכך שאותם “תושבים עם ערכים ואוריינטציה לדת היהודית ולמסורת” אינם אלא כלים ריקים ונבובים שאינם יודעים דבר, לא כל שכן דבר אודות אותה דת ומסורת אליה יש להם “אוריינטציה”. ואם אחרי שנים של טחינת “ערכים יהודיים” במערכת החינוך עדיין צריך “לתדרך” את התושבים “להוקיע ולסלק מקרבם את המטיפים להמרת דת” כי הם אינם מסוגלים פשוט להתמודד עם טיעוניהם החלקלקים, אז אולי, רק אולי, הבעיה היא אצלכם?

פעילות מסיונרית צריכה להיות חוקית בדיוק כפי שפעילות להחזרה בתשובה צריכה להיות חוקית, ובדיוק כפי שפעילות להחזרה בשאלה (או אפילו סתם סיוע לחוזרים בשאלה) צריכה להיות חוקית. מה שצריך להיות לא חוקי הוא הפרעה לפעילויות הללו באמצעות הטרדות, איומים ותקיפה, בין אם ישירות ובין אם של גורמים מסחריים שנשכרו על-ידי אותם פעילים (דוורים שמחלקים דברי דואר של פעילים כאלו, או תחנות רדיו שמשדרות תשדירים שלהם, סתם שתי דוגמאות בכלל לא היפותטיות). מה שצריך להיות לא חוקי הוא מסעות הסתה בחסות סגן ראש העיר שמעודדים את התושבים “להוקיע” את מי שבסך הכל מנסה לשכנע אותם לחשוב בצורה שונה באמצעים לגיטימיים, והשמדה של ספרים ש–כן, כמו שאמר היינה–אינה אלא הכשרת לבבות לקראת השמדה של אנשים בשר ודם.

, , ,

10 תגובות על “מזל שלנאצים לא היו מגרסות”

  1. מבלי להמעיט בחומרת האירוע המתועב הזה, ומבלי לזלזל בהברקה הקופירייטרית המוצלחת של היינה, תמיד פקפקתי קצת במשפט הזה, ותהיתי מה הוא אומר על “מקום שבו מוכרים ספרים” למשל.

  2. יואב – לא קראתי. מצחיק איך מאותה אנלוגיה בדיוק אנחנו מגיעים למסקנה ההפוכה…

    שחר – מובן שלא צריך לקבל את הדברים כלשונם, אבל בהחלט יש מן האמת בכך שבמקום שבו דעות מסויימות נחשבות כה נקלות עד כי ניתן להשמידן בלי מפריע, קיים חשש אמיתי שהאוחזים באותן הדעות יזכו לייחס שלילי מאוד מהחברה – עד כדי רצח, במקרים מסויימים. עניין של סובלנות והכרת בחופש הדיבור, חופש המחשבה וחופש הדת.

  3. […] ספרים” וגו’. אני גם לא מתכוון ללכת לכיוון של גודווין, ודובי מסביר טוב ממני למה. אני רוצה להתייחס לכמה עניינים בפרשה הזו שמזכירים לי […]

  4. המסקנה של קובי אריאלי ילדותית ממש. הרי לא סתם בחר האיש לשרוף את הספרים בכיכר העיר, ולא, נניח, להעביר אותם למיחזור. המטרה היתה לעשות מעשה פומבי ותעמולתי, בדיוק כפי שעשו בעבר הגרמנים בתקופתו של היינה, והנוצרים בספרד במחזה שהיינה כתב (וממנו הציטוט הידוע), וכפי שעשו “המשטרים האפלים”.

  5. […] יהונתן קלינגר מפתח דיון את הנושא כאן, ודובי קננגיסר אומר את כל מה שרציתי להגיד במשפט האחד שכתבתי כאן בהתחלה, בצורה יותר מוצלחת ממה שאני אי פעם […]

  6. השריפה היא ניסיון לחנך לאלימות. שכולם יראו, שאלימות היא הפיתרון המועדף, ושיזהרו.