די חששתי מזה, אבל אני מרגיש שזה קורה לי. זה התחיל בתקופה שלפני המבחן הגדול שהיה לי באוגוסט (עברתי, אגב – הידד!), אז לא היה לי זמן כל כך לעקוב אחרי ארועים חדשותיים בשום מקום ודי התנתקתי. אבל כשנגמר המבחן, לא התחשק לי לחזור להכל. ואז גיליתי שהטורונטו סטאר (לא בדיוק הניו-יורק טיימס המקומי, אבל גם לא הניו-יורק פוסט, מצד שני) מחולק חינם ליושבי המעונות שלנו, אז התחלתי לקחת כל יום גליון ולקרוא חדשות מקומיות ומהעולם.
גיליתי שאני נכנס לטמקא פחות ופחות – וגם כשאני נכנס, אני עובר על כותרות מדור החדשות והכלכלה ברפרוף בלבד, לעיתים רחוקות נכנס לתוך כתבה, לעיתים רחוקות עוד יותר מצליח לצלוח יותר מאשר שתיים שלוש פסקאות. את החדשות בערוץ הישראלי אני כבר בקושי רואה – לפעמים יוצא לי לראות לונדון וקירשנבאום בזמן שהילד נרדם, אבל גם אז אני לא ממש מקשיב.
אולי זה לא רק אני – פעם הייתי יכול לסמוך על הבלוגים שאני קורא כמקור לדיונים על נושאים מרכזיים בחדשות, אבל כיום שני הנושאים הפוליטיים היחידים שאני נתקל בהם בבלוגים הם הבחירות המוניציפליות בתל-אביב (גו דב!) ובירושלים (גו… אמממ… ברקת?), וגל הרציחות של ילדים. אף מילה על אולמרט וכתבי האישום המתגבשים, אף מילה על הפריימריז בקדימה. לאנשים כבר לא אכפת, עושה רושם, מהזירה הלאומית, וכולם מתמקדים עכשיו בלנסות לפחות להציל את האזור הקטן שלהם. או לפחות ככה זה נראה מהבלוגוספירה.
זה לא שאני לא חושב על ישראל, אני עדיין מפטנז לפרקים על מה הייתי אומר בראיון בטלוויזיה אילו אני הייתי שר האוצר/חינוך/בטחון או ראש הממשלה. אבל אני מרגיש מידה מסויימת של ריחוק. של חוסר אכפתיות כלפי מה שיתרחש שם, אצלכם. כן, אולי זה קצת גם היאוש, אבל מרגיש שזה יותר מזה, שזה משהו אחר. שאני הולך ומתנתק מהקבוצה הזו שמתעקשת לא להקרא “הלאום הישראלי”. אני לא ממש החלטתי אם אני אוהב את זה או לא. זה רק מרגיש לי קצת מוזר. כמו הרגע הזה, בגיל 20-וקצת, שגיליתי שהבית של ההורים שלי זה כבר לא “הבית”.
10 תגובות על “מתרחק והולך”
הבלוגים לא באמת תחליף לתקשורת “המסורתית”?
נ.ב. השעון של הבלוג מכוון על אזור הזמן המקומי שלך?
Yes, it is. Otherwise it drives me mad when I try to set future times for posts, plus it annoyed the hell out of me when the statistics calculated days by Israeli time.
אני כל כך מבין אותך, איש.
הייתי מוכן לעשות הרבה כדי להתנתק מכל הרעש המקומי הזה.
אולי זה נראה קצת מייאש מאיפה שאתה נמצא, אבל עדיין – הייתי שמח להתחלף איתך בתמורה לקצת שקט תעשייתי…
אני כמעט ולא ניזון מטמקא אלא בעיקר מבלוגים. זה אכן מסתיר ממני חלק מהחדשות, ואכן מדגיש לאחרונה את הבחירות המוניצפליות כפי שציינת. אבל דווקא תחום נוסף שלא הזכרת (או שסיכמת אותו ב”גו דב”) – הוא הסביבה.
זה די אישי לגביי, אבל אני רק לאחרונה גיליתי את עומק התחום הזה, ואיך שהוא בעצם מכסה כמעט את כל האספקטים של חיינו בארץ: תחבורה ציבורית, פערים חברתיים, בנייה, נדל”ן ותעשייה, טבע, אנרגיה ומים, חינוך, אוצר, מדע, האחים עופר, ועוד הרבה.
כמעט הכל למעט יחסינו עם שכנינו הפלסטינים, ואפילו את זה יש לעתים רחוקות:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1019429.html
בכל מקרה, ברוח יום הבלוגים שעבר, אמליץ על 4 בלוגים טובים בתחום:
1. עבודה שחורה http://www.blacklabor.org
2. הבלוג המעולה של “אופנן” http://ofanan.cafe.themarker.com/view.php?u=72568
3. עוד בלוג תל אביבי http://lerman.blogli.co.il
4. “הסביבה”: אחד שגיליתי רק היום ונראה לא רע http://hasviva.co.il/
למה אני כותב את כל זה? מצד אחד אני מחזק את מה שאתה אומר: כנראה שגם לי נמאס מהדברים ה”רגילים” (אולמרט, חמאס), ומצד שני בתחום הסביבה אני (ושוב, אולי זה אינדיבידואלי) מרגיש איכפתיות ועניין הרבה יותר גבוהים.
ועוד דבר: אל תשכח שזו תקופה “יבשה”, ופרשיית רוז הוכיחה את זה. אנחנו הכי לא במלחמה שאפשר. זה לא יימשך לנצח לצערי.. ואז אולי שוב נתחבר לאקטואליה ולטמקא.
זה באמת יכול להיות נושא למחקר אנטרופולוגי – הרצון להיות מעודכן בחדשות המדינה שאינך גר בה באותו הרגע, אבל גרת עד לא מזמן (אז אצל ההורים שלי למשל זה משהו שנמשך כבר מעל 17 שנים).
ב-27 באוגוסט כתבת:
“אני פחות רחוק משאתם חושבים, עם חיבור ישיר לתוכניות החדשות של שני הערוצים המסחריים ועם אתרי החדשות הישראליים (עדיין) כמקור הכמעט בלעדי שלי לחדשות, מבחינה תקשורתית אני במצב כמעט זהה לרובכם”.
האם השינוי באמת קרה רק בשבועיים האחרונים, או שכבר אז מה שכתבת לא היה ממש מדויק?
זה משהו שקורה בעיקר בשבועות האחרונים, ורק היום נפל לי האסימון, כשניסיתי לחשוב מתי בפעם האחרונה ראיתי חדשות במלואן – וזה היה פחות או יותר מתי שכתבתי את הפוסט ההוא. התחלתי לקרוא את העיתון המקומי רק לפני כשבוע (ליתר דיוק, התחלתי במהלך הטיול לאלגונקווין).
מזדהה לחלוטין.
זה הרבה יותר פשוט, לא קורה כלום בחדשות הפוליטיות בישראל. הפוליטיקה נכנסה להקפאה ותצוץ מחדש ובגדול אחרי הפריימריז בקדימה, נסיון לבנות ממשלה חדשה, פיזור הכנסת, פריימריז בעבודה ובליכוד, בחירות, בניית הקואליציה על ידי נתניהו, נפילתה של ממשלת נתניהו, בחירות חדשות… אבל קדימה היא מפלגה משעממת, הפריימריז בה הם בין שני (סליחה, ארבע) אנשים משעממים, הבוחרים שלה משעממים, וזה בזמן שיש מערכת בחירות כל כך מעניינת בחו”ל. זה לא אתה, עד לפני כמה חודשים אבא שלי התחיל כל שיחה בינינו בעדכון פוליטי קצר, היום הוא מספר לי על מזג האוויר (ומה כבר יש לספר על מזג האוויר בישראל? היום היה כמו אתמול, שלשום, מחר ומחרתיים…)