דובי קננגיסר – לא מעודכן ולא במקרה

שרינג!

הערך ששמים עליו הכי הרבה דגש בגני ילדים (פה, לפחות) הוא ה”שרינג”, לחלוק עם ילדים אחרים. כשכרמל משחק בגינה למטה, ומתחיל להתבכיין שהוא רוצה צעצוע שילד אחר משחק בו, הוריו של הילד תמיד יפצירו בו לעשות “שרינג” עם כרמל, ואם וכאשר הילד יסכים למסור את הצעצוע לילדנו המתקרצץ, לעד יזכה הילדון במפל של תשבוחות ועידוד מצד ההורים הגאים.

זה הזכיר לי שכבר הרבה זמן אני מתכוון לשנות את שורת הרשיון של הבלוג מ”כל הזכויות שמורות” לרשיון שיתופי, אז הנה עשיתי את זה. אם מישהו מכם השתוקק אי פעם לשכפל את הליהוגים המשמימים שלי למקום אחר למטרות לא מסחריות אבל התבייש לבקש רשות, עכשיו כבר לא צריך. הוספתי גם תנאי של “שיתוף זהה”, סתם בשביל הכיף.

אני באמת מסכים עם הסרטון הזה שהקריאטיב קומונס יכול לעשות מהפכה בצורה שאנחנו צורכים ויוצרים תרבות. חבל רק שכל כך מעט אנשים יודעים מה זה בכלל האייקונים המוזרים האלה שמופיעים בתחתיתם של עמודים מסויימים. איך מקדמים את ה-cc בקרב אנשים מעוטי הבנה טכנולוגית?

דובי

, , ,

9 תגובות על “שרינג!”

  3. מודי – למה אשתך כותבת באתר של “מהות החיים”? ניו-אייג’ קפיטליסטי לא עושה לי את זה.
    בכל מקרה, אני לא מסכים עם אשתך. בכלל, הסיטואציה שהיא מתארת לא מוכרת לי: אף פעם לא ראיתי הורה אחד “מחנך” ילד של הורה אחר לגבי השיתוף. בדרך כלל לא מדובר על עידוד לשיתוף בדיעבד – כלומר, אחרי שצעצוע כבר נחטף, אלא כאשר הילד מסרב לוותר על הצעצוע שלו לטובת ילד אחר. בכלל, בדרך כלל אין פה אפילו עניין של בעלות (שאשתך מדברת עליו הרבה, כיאה לאתר של שרי אריסון), מכיוון שמדובר על צעצועים בגינות ציבוריות, שאינם שייכים לאיש. לבסוף, מעולם לא ראיתי הורה מסביר לילד (שלו או אחר) שכדאי לעשות “שרינג” כי אחרת לא יהיו לו חברים.
    בניגוד לאשתך, אני חושב שעידוד השיתוף זו מטרה נאה ונאותה, ולא ראיתי מעולם פגיעה או השפלה של ילד בכך שמעודדים אותו לשתף אחרים במשחקים שהוא משחק בהם. ילדים הוא אגואיסטים באופן טבעי. מי שחושב שהילד שלו יוותר על האגואיזם שלו בלי חינוך ועידוד, משלה את עצמו.

  4. שמעתי מחברי משפחה על מקרה בגן בארה”ב שבו הילדה רצתה לתת למישהו אחר את האוכל שלה והגננת התלוננה על כך להורים וביקשה שלא תעשה את זה יותר מחשש שהאוכל יהיה כזה שהילדה אלרגית אליו.

  6. לא שאני צריך להתנצל עבור אשתי, אבל זו משכורת.

    אם הסיטואציה לא מוכרת לך, אז אני לא מדבר אליך – חשבתי שזה דומה.

    אתה כנראה לא מכיר אף ילד שגדל עם הורים שלא מכריחים אותו לשתף. אני מכיר הרבה, וכולם שמחים לשתף ולחלוק כל מה שיש להם.

  7. מודי – בסופו של דבר כולם נאלצים ללמוד לחלוק, כי אנחנו צריכים לחיות בחברה. השאלה היא באיזה גיל זה קורה. כשההורים מחנכים לחלוק בדברים, זה קורה בגיל שנתיים וחצי. כשלא, זה עובר דרך הגן וקורה מאוחר יותר.

  9. לגבי קידום: הקידום קורה, ולדעתי הוא פשוט עוד לא הגיע למסה קריטית, חלקית משום שהרבה מהיוצרים היום הם אנשים מ”הדור הישן”.אחד הבלוגים הכי נקראים ברשת הוא בוינגבוינג של קורי דוקטורוב, מי שפלוס-מינוס המציא את הCC.סופרים אחרים מתחילים לעשות איתו ניסויים, ואם הם יצליחו אני חושד שתרא יותר ויותר יצירות שעוברות למודל הזה- סטיבן ברוסט דיבר על הדברים האלה בביקור שלו בארץ בסוכות, מנקודת המבט של סופר מקצועי והוא די בפירוש אמר שהוא מעריך שזה “גל העתיד” ואם הוא לא היה זקן ומקובע בהרגליו(הוא מעל ל70 שנים, כן ירבו) הוא היה מפרסם ככה את כל הספרים שלו.הוא עדיין עושה דברים עם המודל- הוא וכמה חבר’ה אחרים פותחים עולם מד”ב ברשיון CC עוד מעט(האתר בבניה, אמור להיפתח עד 2009), ויש גם סדרת פוסטים על מודלים עסקיים תואמי CC בבלוג שלו ושל בנות ביתו ואפילו היתה מצגת>.