מודיעין שלום

שר התקשורת, אריאל אטיאס (ש”ס) הוא ההוכחה הניצחת לכך ששר לא צריך להבין שום דבר בענייני משרדו כדי להיות שר מצויין. כשאטיאס נכנס לתפקיד רבים לגלגו על ההחלטה המוזרה לשים בן אדם שמצהיר שאינו צופה בטלוויזיה בראש המשרד שאחראי על התקשורת. אבל ככל שהזמן עובר אפשר לראות יותר ויותר את היתרונות שבמצבו של אטיאס.

שרים רבים בישראל מאמינים שתפקידם כשר שמופקד על X הוא לדאוג לחברות ולעובדים של המגזר הזה. שרי תקשורת קודמים חשבו שתפקידם הוא לדאוג לאינטרסים של חברות התקשורת ושל זכייני הטלוויזיה (וגם להיות צנזורים לעת מצוא, אבל זה לא קשור). אטיאס הבין שזה כלל לא נכון. הוא אינו מייצג את חברות התקשורת מול הממשלה, הוא מייצג את הציבור מול חברות התקשורת. האינטרס שהוא צריך להגן עליו הוא זה של האזרחים צרכני התקשורת, גם אם זה אומר שחברות הסלולר יתעצבנו עליך ובזק יעשו לך פרצוף.

כך קרה שאטיאס גרם למה שעבור צרכני תקשורת בישראל שווה-ערך לביאת המשיח, בערך: גם “סיימו” סוף סוף את השדרוג בן ארבע השנים של אתר 144, וגם פתחו סוף סוף מודיעין טלפוני מאוחד של כל ספקי התקשורת הנייחת והסלולרית בישראל. פלאי פלאים! מסתבר שאם לא אכפת לך להרגיז את הברנז’ה, אפשר להזיז דברים במדינה הזו. ישראל צריכה עוד שרים כמו אטיאס.

אך פטור בלא כלום אי אפשר. אתר 144 החדש (b144, אגב, כי אי אפשר בלי קצת אנגלית, משום מה) הוא אתר… מוזר.נניח שאתם צריכים את מר משה כהן מהרצליה. אינכם זוכרים בדיוק היכן הוא גר, אבל אם תראו את הכתובת תזכרו מיד. אתר 144 המחודש לא יעזור לכם כלל: הוא מציג רק את חמש התוצאות הראשונות של כל חיפוש, ואם יש יותר, מציע לכם לחפש גם לפי שם רחוב. למה? ככה.

לא ברור איזה משאבים בדיוק בזק מצפים לחסוך באמצעות הפיצ’ר המטופש הזה שלא היה אפשר לחסוך באמצעות אופטימיזציה פשוטה של מאגר המידע, או למה הם חושבים שלמצוא מספר טלפון באינטרנט צריך להיות בעייתי יותר מאשר לעיין בספר טלפונים.

נו, זה אתר בהרצה. אולי הם ישתפרו בהמשך.

או שאולי שוב כבוד השר יאלץ להתערב כדי שהלקוחות של חברת התקשורת הגדולה ביותר בארץ יזכו לשירות סביר.