חלקכם ודאי שמעו על המיני-סקנדל שארע לאחרונה בבריטניה כאשר אחד מגופי הפיקוח העצמאיים החליט להכניס חלקים מוויקיפדיה לרשימה השחורה שלו וגרם בכך לחסימה של וויקיפדים בריטים מאפשרויות העריכה באתר. (ב”תמונות סוציולוגיות” הצליחו לחרבש את הסיפור בדרכן הצדקנית הרגילה והעלו לי את הנרווים – זה קורה לי שם הרבה לאחרונה).
בכל מקרה, וויקימדיה פרסמו הודעה לעיתונות עם סיכום פרטי הארוע. שני דברים מעניינים עולים מתוך הטקסט הזה:
1. 25 אחוזים מהעריכות בוויקיפדיה בשפה האנגלית מקורן באיים הבריטיים. רבע. וזה על-ידי אוכלוסיה שמונה כחמישית מאוכלוסיית ארה”ב לבדה, שלא לדבר על כלל דוברי האנגלית בעולם. החבר’ה אוהבים לכתוב. אני תוהה כמה מהנתון הזה נובע מעריכות של ערכים על דוקטור הו…
2. התגובה השלישית על הפרסום של וויקימדיה מגיעה מאחד, תושב לונדון בשם אלעד שטרית, שכרגיל בקרב טוקבקיסטים ישראלים, מביא הרבה כבוד לעם שלנו ומוכיח שהוא לא מסוגל לקרוא שלוש מילים באנגלית, אבל בכל זאת יודע שזה הכל בגלל השמאלנים:
I CALL ON UK LABOUR GOVERNMENT TO IMMEDIATELY CEASE ITS TOTALITARIAN CENSORSHIP.
יש כבוד.
3 תגובות על “כבוד!”
אתה dubi בתגובות שם? גם אתה גודווין? אני דווקא עם ג’מאל. ניצול מיני של ילדים זה דבר נורא, אבל גם ההיסטריה מכל דבר שקושר מיניות וילדים היא לא בדיוק דבר חיובי. אתה יכול לא להסכים עם ג’מאל, אבל לא יפה לך הצדקנות.
ארך – לא כל אזכור של אנטישמיות הוא גודווין. היו עוד כמה אנטישמים בעולם חוץ מהנאצים. חוץ מזה, בהתחלה רציתי לכתוב משהו לגבי מוסלמים (בכל זאת, ג’מאל), אבל החלטתי שזה לא יתקבל יפה.
לגבי תגובתו של ג’מאל שם, עניתי לו הרגע. הטענה כאילו “ילדות הן מיניות” (מטבען?) ורק הבניה חברתית מנסה להסיר מהן את המיניות הזו היא טענה נטולת ביסוס שאין לי שום סיבה לחשוב שהיא נכונה. מיניות באופן כללי היא תוצר של התרבות האנושית. חיות אינן “מיניות” בשום מובן בעל משמעות של המילה. לכן, אני חושב שהצורה שהוא הציג את השאלה שלו היא ריקה מתוכן.
הבן-אדם זרק משפט וחצי ורפרנס עלום לפוקו, ועכשיו אנשים אמורים לדון על בסיס זה? קודם שיתן את הטיעון שלו, שיסביר לי למה הפרשנות שלו שווה את זמן הדיון שלי, אחרי זה אני אתייחס אליו ברצינות.
הטענה שילדות הן מיניות (וגם ילדים) לא התחילה עם ג’מאל. היא מרכזית גם אצל פרויד. אני מניח שגם אתה מניסיונך כילד (כמו כולנו) יכול להעיד שמיניות לא מתחילה בלעדית בגיל ההתבגרות, גם אם יש לה (בדרך כלל) ביטויים פחות מפורשים מאשר אחריה. איך להתייחס לעובדה הזאת ואיך לדבר עליה זאת שאלה מורכבת, ויש רגישות מובנת לעובדה שילדים מסוגלים פחות להגן על עצמם מניצול מאשר מבוגרים. אבל יש תגובות מופרזות. לפני כמה חודשים העליתי לאחד מאתרי התמונות הגדולים סדרה של צילומים של הבת שלי מיד אחרי הלידה, ובכמה מהם, סקנדל ובושה, היא בעירום כי ככה היא נולדה. האתר צינזר לי את התמונות. השאלה איפה עובר הקו.