כולם מושחתים שם למעלה, ככה אומרים לנו יומם וליל בתקשורת. והם צודקים. איך אני יודע? אני עוקב אחרי הפרסומים בתקשורת. גם יובל (“גלוב”) דרור חושב ככה (אבל הוא חושב ככה באמת). כדי להוכיח את הטענה שלו, הוא פרסם רשימה של כל הח”כים, עם פירוט של השטויות שהם אמרו והשחיתויות שהם מעורבים בהן. כולם, אמרתי? סליחה. הם כולם ברשימה, אבל כל ח”כ שיובל לא שמע עליו שום דבר רע (או בכלל) קיבל “נוהל דרכמות”, שמשתמע ממנו כי אותו ח”כ לא עשה כלום, ולכן לא שמענו עליו שום דבר.
מה מפספס יובל? שזה שלא שמענו עליו כלום לא אומר שהוא לא עושה כלום, אלא רק שהוא לא עושה שום דבר רע או סנסציוני מספיק כדי, נכון, לקבל את תשומת הלב של התקשורת. שוב אותו מעגל אכזר – אם קראת עליו בעיתון, זה בגלל שהוא אדיוט. אם לא קראת עליו בעיתון, אתה לא יודע עליו כלום, ולכן, מבחינתך, הוא אדיוט. מעטים מאוד ניצלים מהמעגל הזה (דב חנין וחיים אורון זוכים לכבוד הזה אצל יובל).
הבעיה היא שבמקום לנסות לשבור אותו (כמו שאני מנסה עם משמר הכנסת), אנשים נוטים לחזק אותו ולקבל את הנחות היסוד של התקשורת. וזה כבר מעיק יותר. כן, כשיש שחיתויות צריך לחשוף אותן, אבל כשהנחת היסוד היא שכולם מושחתים, אנחנו מפסיקים לנסות להחליף את המושחתים ומקבלים אותם כגזירה משמיים. מה הפרוייקט של יובל משיג? האם הוא קורא לנו לקרוא להחליף את המושחתים? לא, כי כולם כאלו. האם הוא מציע לנו ישועה כלשהי? לא, כי אין. הוא מציע אך ורק ציניות ויאוש מהשיטה הדמוקרטית, ואני לא ממש רואה איך זה עוזר למישהו.
מה יהיה פרוייקט חיובי? לך, יובל, ותבדוק לעומק מה עשה כל אחד מאלו שנכנס לך ל”נוהל דרכמות”. אל תסתפק בחיפוש בגוגל, כי בתקשורת לא ידברו על הדברים החשובים באמת. לך לפרוטוקולים של הכנסת, לך להיסטוריה של הצעות החוק, לך לועדות. לך, טפו טפו טפו, לאנשים עצמם ותשאל אותם מי הם ומה הם עשו. תספר לנו מה התוצאות של זה. זה יהיה שרות לקוראים שלך. לספר לנו כמה כולם מושחתים ואין מה לעשות – לא כל כך.
10 תגובות על “איפה מכבים את הציניות?”
אהלן וסהלן, בוא נחלק את העבודה.
מצא את הדברים החיובים שחברי כנסת עשו (לא אמרו – עשו!) ושהשפיעו על חיינו בשנה האחרונה.
אשמח מאוד לגלות את אותם פנינים.
יופי, חוכמולוג. תן לי את העבודה הקשה. אתה העיתונאי, אני סתם בלוגר. תעשה פרוייקט שמצריך קצת יותר מלהריץ חיפוש בגוגל.
אני סתם בלוגר זה תירוץ לעצלנות
מה יותר פשוט מלהיות המממ.. “מנהל” ולומר לאחרים מה לעשות.
באומרך את זה אתה לא יותר טוב מחברי הכנסת בנוהל הדרכמות.
אבל היי אתה סתם בלוגר..
מר אקסקיוטבל היקר,
יש לי משרה מלאה, ובנוסף אני מנסה כבר שנתיים לכתוב תזה מסכנה לתואר שני. לא נשאר לי הרבה זמן לפרוייקטים נרחבים, מעבר למה שאני כבר עושה, כאמור, במשמר הכנסת. יתרה על כן, כלא-עיתונאי, אף אחד לא ירצה להתראיין עבורי בין כה וכה, כך שהפרוייקט, כנראה, לא יצלח תחת ידי.
יובל הראה נכונות לפרוייקטים גדולים, ויש לו יותר כלים מאשר לי כדי להגשים את החזון. זו הסיבה שהצעתי לו, אם כבר, לעשות משהו פרודוקטיבי.
יובל דרור הוא עיתונאי, אבל לא כתב פוליטי. לא מכירים אותו בכנסת יותר ממה שמכירים אותך, אז אני לא מבין איזה כלים יש לו שאין לך. דרך אגב, את הפרוייקט הזה הוא כתב כבלוגר ועד כמה שאני מבין אין לו שום כוונה לפרסם אותו בשום מקום אחר.
אם אין לך זמן לפרוייקט נרחב, אין בעיה, אל תעשה את זה נרחב — בחר שלושה חברי כנסת וכתוב עליהם. עוד שבועיים אם יהיה לך זמן תכתוב על עוד שלושה. זה גם משהו.
גם ליובל יש עבודה וגם הוא עובד על דוקטורט (אם אני מעודכן).
המטרה של “הפרויקט” היתה להכפיש ככל היותר חברי כנסת והיא הושגה.
יתר על כן חלק מה”פושעים” ברשימה אשמים בזה שהדעות הפוליטיות שלהם שונות מהותית מהדעות של יובל.
שים לב שחבר הכנסת דב חנין קיבל ציון עובר מה בדיוק הוא עשה יותר מסטס מיסז’ניקוב, לדוגמה ?
שום דבר פשוט הדעות הפוליטיות שלו מתאימות ליובל.
לא דיווחת – לא עשית.
אם פוליטיקאי ישר רוצה שאדבר בשיבחו ואצביע עבורור – שיטרח ליידע אותי על פועלו. בקשה מוגזמת?
א. אם ח”כ יעשה משהו וירוץ לספר לתקשורת, כולם יצחקו עליו ויגידו שהוא עושה את זה רק בשביל היח”צ.
ב. הח”כים לא שולטים בתקשורת. התקשורת מדווחת על מה שבא לה. בדרך כלל אין לה שום סיבה לדווח על “סתם” דברים קטנים וחשובים שח”כים עושים. הם מעדיפים לספר לך על בוז’י שהצטלם עם בר רפאלי ואז להסתלבט עליו.
למעשה, רוב חברי הכנסת דווקא כן שולחים הודעות לעיתונות בכל הזדמנות – מהצעה לסדר יום ועד חוק שעובר בקריאה שלישית. אפשר לראות דוגמא כאן בבלוגלי – ההודעות של שלי יחימוביץ’ לחוג תומכיה. הרבה ח”כים מחזיקים רשימה כזו.
השאלה היא מה כתבי הכנסת מעבירים מזה.
אני חייב שגם אני לא מסכים עם הרעיון של יובל. אני חושב שכולנו כבר מלאים מהתחושה שכולם רקובים ומלוכלכים ואין מה להתעמק בשחיטות האחד כי הדבר נכון גם לגבי השני. כל פרשת שחיטות כבר שומעים חלק גדול מהאנשים אומרים שזה לא משנה כי כולם ככה.
בזמנו חשבתי (לא כתבתי) על פרוייקט להגות כל פעולה של חבר כנסת בצורה אובייקטיבית. פשוט שחיטויות ויותר תכלס לנסות לדעת טוב יותר מה הדיעות של כל אחד. לפני הבחירות מנסים כולם לעגל איתנו פינות ולספר לנו שהם כל מני דברים שנראה להם שיגרמו לנו להצביע להם. לכן לדעתי צריך לזכור את העמדות ואת הפעולות (לטוב או לרע) שכל חבר כנסת עשה כדי שהבחירה תוכל להיות נכונה יותר מבחינת העמדות של הבוחר. גם פרוייקט לטובת חברי הכנסת שפועלים לטובה יכול להועיל למרות ששוב – הוא תמיד יהיה סובייקטיבי.