קטגוריה: קצרצרים

אשתי פתחה עמוד בפייסבוק, וסימנה אותי כבעלה. פייסבוק ביקש את אישורי לטענה המופרכת הזאת, ואחרי שאישרתי, קיבלתי הודעת אישור: “אתה עכשיו במערכת יחסים עם (השם שמור במערכת)”. תודה, באמת. עד עכשיו הייתי רווק?

יש משהו סוריאליסטי משהו בלהחזיק את הילד בידיים ולרקוד ברחבי הסלון לצלילי “נעליים” של פורטיסחרוף. זה שיש קנדה בחוץ רק עשה את זה מוזר יותר.

אני תוהה, כשביבי אומר שהוא שותף בפרטי הפעולה בסוריה, הוא מתכוון לזה כמו שהוא ראה את החיילים הבריטים בפלשתינה בילדותו בשנות ה-50, או כמו השיחות שהיו לו עם השר זאבי בממשלתו?

נתראה בצד השני של האוקיינוס.

מצחיק שהייתי צריך לעבור דרך אלעד כדי לגלות שלגדי אלכנסדרוביץ יש בלוג. לא מבין כלום ממה שהוא כותב שם, אבל אני חייב להודות שהציטוט שבכותרת המשנה של הבלוג הוא נפלא: “There’s no sense in being precise when you don’t even know what you’re talking about” (ג’ון פון נוימן) אני חושב שצריך לחרוט את המילים הללו […]

מסתבר שהבעיה שלי היא לא שאני לא יודע לקרוא, אלא שאני לא יודע לדבר. ספר שיצא לאחרונה בצרפת בשם “איך לדבר על ספרים שלא קראת” והפך לתופעת מו”לות בעולם דובר הצרפתית מסביר לאנשים שבעצם לא צריך לקרוא את הספרים הנחשבים כדי להיות אינטלקטואל. הסופר אפילו מספר שהוא הרצה באוניברסיטה על ספרים שלא קרא מעולם. אני […]

והזוכה הוא… “מלחמת לבנון השניה“! אני חושב שזו בחירה נפלאה כשם הרשמי של המלחמה שכמעט ולא הייתה, ולו משום שבאופן רשמי, מעולם לא הייתה בישראל מלחמת לבנון הראשונה. אני מציע מראש לקרוא למלחמה הבאה שלנו “מלחמת איראן הרביעית”, סתם בשביל הרושם. מספרים שכש”טירופו של המלך ג’ורג’ השלישי” הוצג בארה”ב, קראו לו רק “טירופו של המלך […]

“בית השקעות מכובד כזה, שפונה לקהל יעד אקסקלוסיבי כל כך, חייב ליצור לעצמו תדמית אמינה ונוצצת. ואכן, באפסילון לא חסכו: מהספאם היוקרתי שהם שולחים ועד האתר היוקרתי שהם פתחו בפלאנט נענע*, שנבנה בתשומת לב קפדנית לפרטים, כמו לאיית את שם החברה AFSILON במקום Epsilon.” (עידו קינן באחד הפוסטים היותר קורעים שלו)