קטגוריה: תמונות

בקנדה פיתות באות עם הוראות הכנה. (קליק להגדלה)

זה קורה לי בעיקר בתקופות מעבר בין עונות – אני יודע שאני צריך להחליף את התמונה בכותרת הבלוג, אז אני מתחיל להסתכל על העולם דרך חרך בגודל 900*180. כך קרה שכשראיתי את התמונה הזו שאשתי צילמה, המוח שלי הצליח למחוק ממנה את כל הפואנטה (שלג על בניינים יפים!) והשאיר פס רקיע נטול יחוד עם קצת […]

ג’ון סיידס מכלוב הקופים קישר למחקר המדהים הזה של סקוט אלטהאוז וכלב ((כן, כלב. כמו בן-יפונה. יש לכם בעיה עם זה?)) ליטארו ממרכז קליין לדמוקרטיה. המחקר בחן מסמכים שהופיעו באתר הבית הלבן כהודעות לעיתונות בנוגע לחברות בקואליציה שהתארגנה לשם הפלישה לעירק ב-2003. החוקרים זיהו חמישה מסמכים שונים שאורכבו בשלב זה או אחר באתר. שלושה מהם […]

דורה קישרה לקריקטורה הזו, שכנראה מנסה לרמוז משהו לגבי צבע השיער של אובאמה לעומת קודמיו בתפקיד. אני, כהרגלי, התעלמתי מהפואנטה האמיתית של האיור, ושמתי לב למשהו שונה לגמרי: לינקולן הוא הנשיא הראשון עם זקן בתולדות ארה”ב. מיום הבחרו ב-1861 ועד סוף הקדנציה של וויליאם טאפט ערב מלחמת העולם הראשונה, לכל הנשיאים האמריקאיים היה שיער פנים […]

בעת שצעדתי לפגישה באוניברסיטה, ראיתי התקהלות בפינת רחוב צ’רלס ודרך קווינס פארק, ליד גינת הפגודה הקוריאנית. מבין שכיות החמדה שיש ברחבי הקמפוס, הגינה הזו היא ממש לא ברשימת המרשימות ביותר. והנה, אנשים שלפו את הסלולריים שלהם וצילמו. בתחילה גיכחתי לעצמי על התיירים המצחיקים הללו. אבל כשהתקרבתי ראיתי על מה המהומה: עיט (נשר? נץ? זיהוי ציפורים […]

לרגל חג ההודיה (והעובדה שההורים שלה פה) יצאנו לטיול לאזור אלף האיים שנמצא כ-300 ק”מ ממזרח לטורונטו. על הדרך עצרנו גם בפארק פרסקויל (אין לי מושג איך הוגים את זה באמת), ובדרך חזרה עצרנו גם בפרונטנק (פלוס עצירה מיותרת לחלוטין בטרנטון בשאיפה למצוא מקום לאכול צהריים שנגמרה במפח נפש) – את המסלול המלא אפשר לראות […]

החלטנו להתגבר סוף סוף על ההכחשה ולהכיר בכך שהסתיו הגיע, אז יצאנו לאחד הפארקים (גני אדוורד, או משהו כזה הסמוכים לגנים הבוטניים) שצילמנו כיד השלכת הטובה עלינו. אחד התוצרים מעטר כעת את ראש הבלוג. זהו, אין לי שום דבר חשוב להגיד.

אז קנינו מצלמה חדשה, עם כמה יתרונות כמו זום נורמלי, קצת יותר מפי שתיים פיקסלים ממה שהיה קודם וזמן המתנה של פחות משבועיים בין הלחיצה על הכפתור ועד שהשדון מתחיל לצייר. מזל טוב לנו. בזמן ששיחקתי קצת עם הצעצוע החדש ניסיתי לצלם עצם (הילד) קרוב מדי בזום גדול מדי. זה מה שיצא: מפחיד, לא?

לרגל יומולדתו השני של הילד ויום העבודה ((כן, לייבור דיי בצפון אמריקה זה בתחילת ספטמבר, כדי שלא יחשבו שאנחנו קומוניסטים או משהו)) שיצר לנו סופשבוע ארוך במיוחד, החלטנו לצאת לטיול לפארק הגדול ביותר באונטריו, פארק אלגונקווין. המילה “פארק” לא בדיוק מתארת את העסק בצורה הנכונה. גם “שמורת טבע” לא תעשה לאלגונקווין צדק. מדובר בכ-7,600 ק”מ […]

התינוק הקטן שלי, הילדון הזה שרק שלשום למד להתהפך על הבטן, ורק אתמול התחיל ללכת, ורק היום אחרי הצהריים התחיל לדבר, הוא בן שנתיים עכשיו. אני די טוב בלכתוב מה אני חושב. אני פחות טוב בלכתוב מה אני מרגיש. אז אני אשאר לקוני כתמיד במצבים האלו, ואני מקווה שתסלחו לי. כרמל שלי, אני אוהב אותך. […]