דובי קננגיסר – לא מעודכן ולא במקרה

קטגוריה: מדע המדינה

  • הפעם הראשונה

    אז הולכות להיות לכם בחירות. מזל טוב. איילת כתבה פוסט שתפס אותי קצת בהפתעה: היא מצטערת שהיא לא תוכל להיות בארץ לבחירות, כי זו הפעם הראשונה שהיא ממש יודעת למי היא רוצה להצביע. זה הפתיע אותי כי זה בדיוק ההפך מהמצב שלי: אני שמח שאני פה, כי זו אולי הפעם הראשונה שממש אין לי למי […]

  • קוד פתוח, חברה אזרחית ובעיית הפעולה הקולקטיבית

    בשנה שעברה כתבתי במסגרת אחד הקורסים שלי ביקורת על ספרו של מנסור אולסון הלוגיקה של פעולה קולקטיבית ((Mancur Olson, The Logic of Collective Action, 1965)) אולסון הציג בספרו טיעון משכנע למדי למגבלות על היכולת של בני אדם להתארגן למען מטרה קולקטיבית משותפת של השגת טובין ציבוריים ((טובין ציבוריים הם אותם טובין שלא ניתן לחלק אותם […]

  • מחקר חדש במדע המדינה מגלה כי…

    המאמר הראשי בגליון החדש של ה-American Political Science Review (אחד משני כתבי העת החשובים ביותר בתחום – השני הוא ה-American Journal of Political Science) הוא מאת קלוד ברבי ואסטפן קלור, תחת הכותרת “האם מצביעים רגישים לטרור? ממצאים מהאלקטורט הישראלי” (למי שאין גישה דרך אוניברסיטה, אפשר למצוא גרסא מוקדמת יותר של המאמר פה). לא קראתי את […]

  • שלושה מתוך ארבעה זה לא רע

    בציבור, כפי שאנו מבינים את המושג, (1) מספר האנשים שמביעים דעות כמעט זהה למספר האנשים ששומועים אותן. (2) תקשורת ציבורית מאורגנת בצורה כזו שיש סיכוי לענות בצורה מיידית ואפקטיבית לכל דעה המובעת בציבור. דעות המובעות בדיון כזה (3) מוצאות בקלות אמצעים לפעולה אפקטיבית… (4) מוסדות אוטוריטטיביים אינם חודרים לתוך הציבור, שלפיכך נותר פחות או יותר […]

  • הסתברותיות ב-n קטן

    הנה משהו שהרבה זמן יושב לי במאחורה של המוח, ומשהו שקראתי העיר: אחת הבעיות המרכזיות של מחקר כמותני במדע המדינה הוא שבהכרח, כאשר אנחנו רוצים להשתמש במדינות כיחידת הניתוח שלנו (להבדיל, למשל, מאנשים), מספר המקרים שנוכל לחקור יהיה קטן. אם אנחנו רוצים לחקור מדינות דמוקרטיות – קטן עוד יותר. ואם יש לנו מגבלות ריאליות של […]

  • צי(ו)ניות

    לקראת הקורס שאני הולך לתרגל השנה נפגשתי עם המרצה ושוחחנו על ענייני הקורס ושאר ירקות. בין השאר גלשנו לשוחח על מה מותר ואסור להגיד בקמפוס. אני הזכרתי שבשנה שעברה ארגנו סטודנטים פלסטינאים את שבוע “ציונות היא אפרטהייד” בקמפוס, ומפה לשם הוא שאל אותי אם ציונות נחשבת אידאולוגיה רשמית בישראל. התקשיתי לענות לו. הדבר הראשון שעלה […]

  • הרגלים כגשר בין מיקרו-יסודות למבני מאקרו (באנגלית זה נשמע יותר טוב)

    אני מכריז בזאאאאת על פתיחת קטגוריה חדשה בבלוג, רעיונות לתזה, בה אני אזרוק עליכם ללא רחמים רעיונות חצי אפויים ונטולי ביסוס מחקרי לנושאים שאולי יום אחד אני אהפוך לתזה, או אולי סתם למחקר. מטרת הקטגוריה היא, כמובן, לא כדי שאתם תדעו על הרעיונות שלי, אלא כדי שהם יהיו מרוכזים במקום אחד שאני אזכור לבדוק כשיגיע […]

  • וולמארט, איגודים מקצועיים ועוזרי הוראה

    הוול סטריט ג’ורנל דיווח לאחרונה על לחץ שמפעילים מנהלים בוולמארט על עובדיהם להצביע בבחירות הקרובות לנשיאות בעד ג’ון מקקיין הרפובליקני ולא בעד ברק אובמה הדמוקרטי, בגלל הצעת חוק שאובמה הבטיח לתמוך בה שתקל על הקמת איגודים מקצועיים במקומות עבודה אמריקאיים ((דרך כלוב הקופים)). אפשר להגיד כל מיני דברים על הידיעה הזו – קל מאוד ללעוג […]

  • לחתוך כי כולם חותכים

    במסגרת המחקר שאני עורך עבור אחד הפרופסורים, כפי שסיפרתי כבר, אני קורא הרבה ספרות פמיניסטית. הדגש שלי הוא על התמודדות עם המתח שבין פמיניזם לבין רב-תרבותיות. הבעיה היא פשוטה למדי: הפמיניזם היא תנועה שקראה למהפכה בתרבות המערבית כדי לשחרר את הנשים מדיכויה של הפטריכארכיה – השליטה הגברית לא רק במוקדי הכוח הפוליטיים והכלכליים, אלא בעצם […]

  • אתה תיתן לי את הכבוד המגיע לי

    ישראל היא מדינה עם הרבה כבוד: יש חוק יסוד כבוד האדם, יש את כבוד השופט, יש כיבוד אב ואם ויש כבוד המשפחה, יש את כיבוד זכר הנופלים ויש כיבוד זכויות האסיר, יש אנשים שחושבים שבשביל כבוד צריך לעבוד, יש אנשים שחושבים שכל עבודה מכבדת את בעליה, ויש אנשים שבשבילם הכבוד הוא הכל. בשביל מדינה עם […]