תסלחו לי, אבל אני הולך לרטון קצת על דוקטור הו עכשיו. (ספוילרים מפה עד הודעה חדשה. ראו הוזהרתם)
בסדרה המקורית של הדוקטור היו הרבה אויבים נפלאים לדוקטור, אבל היה אויב אחד מעיק, מעצבן וחביב במיוחד על הכותבים: המאסטר. המאסטר היה שליט זמן סורר עם שגעון גדלות, שהפך לאחד האויבים העיקריים של הדוקטור עם השנים. למעשה, הייתה עונה אחת שהמאסטר הופיע בכל אחד ואחד מסיפוריה. אני מניח שהעובדה שלא צריך שום מסכת גומי מטופשת כדי לכלול את המאסטר בתוך עלילה הועילה לקידומו בדרגות האויבים המועדפים על ההפקה, וגם השחקנים שגילמו אותו לאורך השנים משום מה נחשבו למאוד מוצלחים. אפילו בסרט הטלוויזיה של 1996 האויב היה לא אחר מאשר המאסטר (והפעם אפילו לא בגילומו של שחקן חביב במיוחד).
אבל עם עלייתה של הסדרה החדשה הוברר, כנראה, שהמאסטר לא ישוב: הדוקטור הוא אחרון ילדי גאליפריי. המאסטר, כמו שאר בני מינו של הדוקטור, איננו עוד. זה הזמן להתחיל לחשוב על מפלצות חדשות וליצור מיתולוגיה חדשה עבור הדוקטור.
או, לחלופין, אנחנו יכולים להפוך את הדאלקים למאסטר החדש. זאת אומרת, אם רק נתעלם מהעובדה שדוקטור טען שהוא השמיד את כל הדאלקים במלחמת הזמן הגדולה. אז פעם אחת החזרנו את הדאלק הבודד ש”נפל דרך חריץ בזמן”. זה בסדר, זה בשביל המעריצים, כי צריך להפרד מהדאלקים. בסדר.
אבל אז הם חזרו שוב. והדוקטור חיסל את כולם. ואז הם חזרו שוב, וגם אותם הדוקטור שלח לעזאזל. ועכשיו, כן, כן, הם חזרו שוב, ורק אחד הצליח לברוח, והוא, מעכשיו, יהיה המאסטר החדש – האויב החוזר ונשנה של הדוקטור. התרוץ העלוב לכל עלילה שהם לא הצליחו להמציא עבורה חייזר חדש. וחבל, כי העלילות בלי הדאלקים (ואלוהים, בלי הסייברמן בגרסתם המחודשת והמטופשת), הן הרבה יותר טובות (סתם כדוגמא, העלילה של Gridlock הייתה נפלאה). לא סתם הדאלקים הופיעו לעיתים די רחוקות בסדרה המקורית. זה לא רק בגלל שהיה נורא לתפעל אותם וקשה להוציא אותם לצילומי חוץ. סיפורי דאלקים הם טובים במנות קטנות. לא שלוש פעמים בעונה.
משהו לא בסדר בהפקה של הדוקטור החדש. הם חוזרים על רעיונות. הדאלקים משלבים בעצמם דנ”א אנושי כדי לשרוד? זה לא היה בדיוק הבסיס של הסיפור האחרון של העונה הראשונה בסדרה החדשה? ולמה לעזאזל הדוקטור משמיד שוב ושוב ושוב את הגזע הזה? אחד הרגעים החשובים בבניית הדמות המוסרית של הדוקטור בסדרה המקורית, היה בסיפור “ראשיתם של הדאלקים”. הדוקטור (הרביעי) נשלח ע”י שליטי הזמן אל סקארו, כוכב הבית של הדאלקים, בימים שעדיין הייתה מלחמה בין שני הגזעים המקוריים של הפלנטה – הת’אלים והקלאדים. דאברוס, המדען הקלאדי הגאון הוא שיצר את הדאלקים כשלב הבא באבולוציה של מינו, והוא שנטל מהם את הרגשות, כדי לחזק אותם. בידיו של הדוקטור הייתה האפשרות להשמיד את הדאלקים לפני שיתחילו להתפשט ביקום והרוס מכל הבא ליד, אבל הוא מתייסר על ההשלכות המוסריות של השמדת גזע שלם של יצורים, נאלחים ככל שיהיו, וכך כושל במשימתו. הדאלקים באים לעולם.
בהמשך הסדרה הדוקטור נלחם תמיד במספר מצומצם של דאלקים, תמיד ניצח אותם בקרב, אבל המערכה נמשכה. היה רק פרק אחד בכל הסדרה הישנה בו השמיד הדוקטור גזע שלם. ב”אימת הוורבואידים” (Terror of the Vervoids) נוצר בתוך ספינה גזע של צמחים בעלי תודעה, והם יצאו למסע נקם כנגד בעלי החיים שהתעמרו בבני מינם מאז ראשית הימים. הדוקטור (השישי) נאלץ להרוג את כולם ובכך להשמיד את המין כולו. יוצרי הסדרה לא שכחו להציגו מתייסר על הפעולה הזו ומסביר אותה לשופטיו (הסיפור היה חלק מסיפור המסגרת של “משפטו של שליט זמן”).
אבל בסדרה החדשה לדוקטור לא אכפת. הוא משמיד את הדאלקים שוב ושוב ושוב, ואינו מניד עפעף. בפרק “דאלק” עוד היה נסיון להסביר את התנהגותו הלא רגילה של הדוקטור, להאשים את הטראומות שלו ממלחמת הזמן. אבל בהמשך, כולם פשוט מקבלים כמובן מאליו שצריך להשמיד את כל הדאלקים. אפילו רוז, שיצאה להגנת הדאלק הבודד באותו פרק ראשון.
בפרק של השבוע סוף סוף נרתע הדוקטור מלהשמיד את אחרון הדאלקים (הפעם הוא באמת האחרון! נשבעים!), וכך נוצר לנו המאסטר החדש של הסדרה, ושמו – “דאלק-קאן”. כמו שהיו אומרים בסרטים של יהודה ברקן – אנחנו עוד נחזור אליו.
(מה שמשאיר את השאלה לגבי הפנים של בו והנבואה שלו שהדוקטור הוא לא האחרון. כששמעתי את זה חששתי שהם מתכננים להחזיר את המאסטר – אלוהים, כמה עלוב זה יהיה. אבל אולי הם יחזירו את רומאנה? אם יש משהו שאפשר לסמוך על ראסל טי. דיוויס זה שהוא מכיר את המיתולוגיה הדוקטורית בעל-פה (לעזאזל, אפילו סרטני הענק ב-Gridlock הם מפלצת שהופיעה אצל הדוקטור השני). אני מאוד מקווה שאם הוא יחזיר לחיים שליט זמן שאנחנו כבר מכירים, זה לא יהיה המאסטר. מספיק לנו מאסטר אחד. במיוחד אם הוא דאלק.
Ex-ter-mi-nate!
